אבא התותחן אמא היפה בנשים
על ארגזי עץ של פרי הדר
ישב והתאמן והתאמן וניגן ניפלא
יום רביעי, 10 באוגוסט 2011
יום ראשון, 7 באוגוסט 2011
יום שישי, 5 באוגוסט 2011
עמוד השיש
בשנת 1946 מצא אבי עמוד שיש, רומאי, עתיק, תוך כדי שהוא עובד בחריש תלמים בשדה של סבא יהודה. אבא וסבא פינו את העמוד מהמקום בו הוא נגלה וקברו אותו מתחת לעץ אקליפטוס, אל מחוץ לשורות התלמים שבשדה.
לאחר כשנתיים נהרג הדוד וכדי להסדיר לו מצבה הוציאו את עמוד השיש מקברו. במהלך ההובלה נשבר העמוד ועל כן השתמשו בחלקו האחד כסמל לחייו שנגדעו. את חציו השני השאירו אצל עושה המצבות.
סבא לחש לאבא שהחצי הזה יהיה לו למצבה, כאשר יגיע "הרגע המתאים".
כשנפטר, חתך והתקין, עושה המצבות, פלח לעיטור המצבה.
בהלוויה לחשה סבתא טובה לאבא, שמה שנשאר מעמוד השיש יספיק אולי גם לעיטור המצבה שלה, כאשר יגיע "הרגע המתאים", שהגיע כעבור חודשיים.
אבי שאיבד את הוריו בזמן כה קצר, החליט להחזיר אל האדמה את מה שנותר מעמוד השיש, ואולי בכך לסיים את פלחי החיים שנגזרים לעיטור מצבות, ואמר שקבר אותו במקום לא ידוע.
כעבור שנים נפטר אבא, ומנהג הוא שהמתים נקברים, לפי הסדר, כל אחד בבוא יומו והוא הבא בשורה.
כשעתיים לפני מועד ההלוויה, בת קול לחשה באוזני שאבא לא יקבר סתם כך, הבא בשורה, אלא בחלקת קבר מכובדת וליד הוריו. בת הקול הוסיפה שיש עוד פלח מעמוד השיש והוא מונח אצל עושה המצבות, אשר ליד בית הקברות. ואכן כך היה.
הפלח האחרון של עמוד השיש צמא הדם עדיין ממתין במקום לא ידוע.
לאמא התקנו פלח שיש דומה.
לאמא התקנו פלח שיש דומה.
ואני אומרת שאין "רגע מתאים" למוות.
יום רביעי, 3 באוגוסט 2011
הירשם ל-
רשומות (Atom)